לפסק הדין בעניין אי.איי.סי-מרכז הפרסום הישראלי בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב
במשך שנים סיווגה עיריית תל אביב את ביה"ס לפרסום 'אי.איי.סי' בעיר כמוסד להשכלה וגבתה ממנו ארנונה מופחתת, אך בשנת 2010 היא החליטה לפתע לשנות את הסיווג, בטענה שביה"ס אינו מוכר כמוסד להשכלה ע"י משרד התמ"ת. ביהמ"ש קיבל ערעור שהגיש ביה"ס על ההחלטה.
בית הספר לפרסום אי.איי.סי - מרכז הפרסום הישראלי, הפועל בנמל תל אביב, סווג בשנת 2003 ע"י העירייה כמוסד להשכלה לצרכי גביית ארנונה, ובשל כך שילם שיעור ארנונה מופחת. לטענת בית הספר, בשנת 2010 נבנו במתחמו שתי כיתות נוספות, אך בשונה, הן קיבלו סיווג כ'בניינים שאינם משמשים למגורים', שתעריף הארנונה בגינו גבוה יותר.
השגה שהגיש בית הספר למנהל הארנונה בעיריית תל אביב כנגד שינוי הסיווג נדחתה, תוך שהוחלט לשנות רטרואקטיבית את סיווג בית הספר כולו, ובכך להגדיל משמעותית את תשלום הארנונה שהוטלה עליו. ערר שהגיש ביה"ס לועדת הערר לענייני ארנונה נדחה אף הוא, ועל כן הגיש בית הספר ערעור על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.
בית הספר טען, כי שינוי הסיווג לפתע, בשנת 2010 לאחר שנים בהן נחשב למוסד לימודי, נעשה בניגוד לדיני ההקפאה, אשר אוסרים על העירייה לשנות סיווג ארנונה לאותה שנה, באופן שמעלה את החיוב. עוד טען, כי השינוי אף שגוי מבחינה פרשנית, כיוון שבית הספר מוכר כמוסד לימודי לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, ומכח חוק זה הוא אף מוכר ע"י התמ"ת.
מנהל הארנונה טען, כי החלטתו נכונה וסבירה ואין להתערב בה, שכן לא מדובר בחריגה מדיני ההקפאה, בפרט כשלא שינה את שיטת החישוב אלא התאים אותה לפרשנות הנכונה של צו הארנונה. לטענתו, מתוקף מחויבותו להחלת הצו בשווה על כל הנישומים, עליו לפעול לתיקון טעויות, ומשהתגלה כי בית הספר אינו מוכר כמוסד לימודי ע"י התמ"ת, שכן ההכרה בו ככזה לפי חוק קליטת חיילים משוחררים אינה מהווה הכרה רשמית של התמ"ת, הוא היה רשאי ואף מחויב לשנות את הסיווג.
לא ניתן ליצוק תוכן חדש לצו
סגנית הנשיאה, השופטת שרה גדות קיבלה את הערעור.
נקבע, כי דיני ההקפאה, האוסרים על העלאת תעריף הארנונה במחי יד, נועדו ליצור יציבות במשק, ועל כן, רשות המעוניינת לעשות כן, צריכה לפעול על פי הנחיות הדין, הקובעות, כי שינוי סיווג שמעלה את תעריף הארנונה צריך להתבצע באמצעות החלטה מסודרת של מועצת העיר ולאחר שניתן אישור משרד הפנים.
במקרה זה, כך נקבע, לא פעלה העירייה על פי הוראות הדין, ולפיכך לא הייתה מוסמכת לשנות לפתע את פרשנות הצו ולצקת לתוכו תוכן חדש, באופן שמעלה את דמי הארנונה.
"חוקי ההקפאה נועדו לרסן את הרשויות המקומיות מהעלאת שיעור הארנונה הן בדרכים ישירות של שינוי התעריף והן בדרכים עקיפות", כתבה השופטת ופסקה כי שינוי הסיווג מבוטל. העירייה חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל.
עו"ד ירון נדם ממשרד עורכי דין בן-אליעזר ושות', העוסקים במיסוי מקרקעין, מגיב:
"מדובר בפסק דין שהוא חריג בקביעתו הואיל והוא קובע כי "דיני ההקפאה" חלים גם על פרשנות לסיווג, בעוד שהנורמה המשפטית עד כה דנה במקרים בהם רשות מקומית שינתה את הסיווג עצמו (סיווג חדש או שינוי נוסח מילולי לסעיף קיים)."
"יוער עוד", ממשיך עו"ד נדם, "כי בית המשפט בחר לדון בטענת המערערת אף שלכאורה האכסניה לטענה בעניין חריגה מדיני הקפאה היא עתירה מנהלית, ולאו דווקא במסלול ההשגה וערר."
לפסק הדין בעניין אי.איי.סי-מרכז הפרסום הישראלי בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.